בספרות הההלכה מודגש שנתינת טבעות האירוסין נעשית כמנהג כדי שאקט הנתינה לא ייתפס כאקט של נישואין
.
לכן אין כל חובה לרכוש טבעות אירוסין בשונה מטבעות נישואין המהוות קניין הלכתי לכל דבר .
אך ע"פ הקבלה לטבעות אירוסין יש משמעויות רבות:
טבעות אירוסין בכלל מסמלות על חיבור והתקשרות, ועל אף שכך גם טבעות הנישואין, אומנם טבעות אירוסין מרמזות על קשר מקדים לקשר הנצחי, כמין הבעת נכונות לקיום קשר נצחי.
כך גם בספירות הקבליות, שלושת הספירות הראשונות : חכמה בינה ודעת, אשר הם הראש לכל הווית ויצירת מציאות מסוימת על פי הקבלה, יוצרים ביניהם קשרי גומלין. קשר גומלין אחד דומה יותר לאופי של טבעות אירוסין וקשר גומלין אחר יותר לטבעות נישואין :
ספירת החכמה מסמלת על התהוות חדשה, מלשון - "כח מה" ובכלל החכמה מסמלת על חידוש שעדיין אינו ממומש, אם כי נמצא במציאות, באופן משלי יותר החכמה נמשלה לאיש שממנו מגיעה הטיפה שאינה ממומשת עדיין, ובכלל ניתן לראות קשר מובהק בין ספירת החכמה לאיש. החכמה להיותה כמין תודעה שעדיין אינה מנוצלת מסמלת כביכול על החלק העגול של טבעות אירוסין כפי שעדיין לא מומש.
הבינה לעומת החכמה אינה מרמזת על התבטלות או חידוש אלא על מימוש אמיתי ומגובש של משהו שכבר נמצא (החכמה), מלשון בנייה או בנין, ולכן היא מרמזת יותר על מילוי "טבעות אירוסין" וכמובן היא נמשלת לאישה עצמה הבונה את הטיפה שמקבלת מן הבעל ומביאה את הטיפה הזו למימוש.
הדעת הוא מלשון התקשרות והתחברות כמו שכתוב : והאדם ידע את חוה", והוא מרמז על קשר שהוליד על ידי החיבור הזה תולדות. והוא נמשל כמובן לילד.
טבעות אירוסין מרמזות על תחילת החיבור בין "חכמה" ל"בינה" או על חיבור ביניהם בפועל כפי שעדיין לא הגיע לכלל מימוש וודאי והולדת תולדות בפועל, אך עם זאת טבעות אירוסין בהחלט מסמלות את הנכונות לפעול זאת. לאחר מכן טבעות הנישואין, מבטאות את ההתקדמות למימוש החלטי שיורד עד בחינת הדעת ממש ויוצרות תולדה אמיתית
.
